מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


פוריות > טיפולי פוריות

הפריות מבחנה: כל השלבים ומידע שחשוב לדעת

מאת: פרופסור דניאל זיידמן | פורסם: 6/11/2016
הפריות מבחנה: כל השלבים ומידע שחשוב לדעת

בישראל נולדים בכל שנה למעלה מ-3000 ילדים שבאים לעולם בזכות הפריה חוץ גופית. על האופן בו מתרחש התהליך, האנשים שלהם נועד הטיפול, סיכויי ההצלחה ומידע חשוב נוסף

טיפולי ההפריה החוץ גופית (IVF), זכו לשם הפריית מבחנה, מאחר והשלב המרכזי בטיפול הינו מפגש של הביצית והזרע במבחנה. אך על מנת להגיע לשלב חשוב זה, יש להשלים מספר שלבים חשובים

 
שלב ההכנה התרופתי
בשלב ראשון, מכינים את האישה לשאיבת הביציות. כאשר המציאו את תהליך ההפריה החוץ גופית הסתפקו בשאיבה של ביצית אחת שנוצרת כל חודש בעת המחזור החודשי. אך על מנת ליעל את הטיפול ולשפר באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה אנו משתדלים כיום להשיג כ-10 ביציות במהלך כל טיפול. על מנת להשיג מספר כה גדול של ביציות במחזור אחד האישה מקבלת מספר תרופות.
 
ישנם שלושה סוגים עיקריים של תרופות. התרופה הראשונה נועדה למנוע ביוץ עצמוני מוקדם של הביציות, כלומר מצב בו הביציות חורגות מהזקיקים בשחלה לפני מועד שאיבת הביציות. תרופות אלו קרויות גם תרופות "לדיכוי" מאחר והן "מדכאות" את הביוץ הטבעי. ישנן תרופות שונות בקבוצה זו (דקפפטיל או דפרניל, צטרוטייד, סינרל, בוסרלין) אך לכולן אותה מטרה. הסוג השני של התרופות פועל ישירות על השחלות לשם גיוס זקיקים מרובים באותו החודש. באופן טבעי עוברות כל מחזור עשרות ביציות תהליך של הבשלה אך רק אחת נותרת "דומיננטית" ומגיעה לביוץ. בסכות גירוי היתר של התרופות יגיעו ביציות רבות לבשלות. לאורך מתן התרופות מבוצע מעקב אחר התפתחות הביציות בשחלות על ידי מדידת קוטר הזקיקים בשחלות ובדיקת רמות ההורמונים אסטרדיול ופרוגסטרון בדם. הסוג השלישי של התרופות שניתן הינו הכוריגון שנועד להבטיח הבשלה מלאה של הביציות. השלב הבא, שאיבת הביציות חייב להתבצע תוך 36 שעות ממתן הכוריגון, כיוון שלאחר מועד זה יתרחש ביוץ עצמוני גם בנוכחות תרופות הדיכוי.
 
שלב שאיבת הביציות
בשלב השני, מבוצעת בבית החולים בהרדמה כללית שאיבת הביציות. השאיבה מבוצעת תחת הנחיה של אולטראסאונד נרתיקי. הזקיקים מזוהים בשחלות והנוזל נשאב מתוכם דרך הנרתיק בעזרת מחט שצמודה למתמר של האולטראסאונד. הנוזל מהשקיקים מועבר במבחנות למעבדה שם הוא מועבר לצלוחיות ותחת מיקרוסקופ מבודדות מתוכו הביציות.
 
שלב ההפריה
בשלב השלישי, מכינים את הזרע (עובר "השבחה") והוא מוסף לביציות שבודדו בצלוחית שבמעבדה. כאשר קיימת בעיה באיכות הזרע מבצעים מיקרומניפולציה מסוג ICSI, פעולה בה באמצעות התבוננות עם מיקרוסקופ, נשאב תא זרע בודד לתוך מחט ומוזרק ישירות לתוך הביצית המופרת. שיטה זו, שהיוותה מהפכה של ממש כאשר הומצאה לפני פחות מעשור שנים, מבטיחה שיעור הפריות גבוה גם במקרים בהם קיימים בזרמה רק תאי זרע בודדים. למחרת יום השאיבה בודקים במעבדה כמה מהביציות הופרו על פי זיהוי הופעת שני גרעינונים בביצית.
 
שלב החזרת העוברים
בשלב הרביעי, מחזירים את הביציות שהופרו, קרי העוברים שנוצרו, לחלל הרחם. ההחזרה מבוצעת בדרך כלל ביום השני או השלישי לאחר השאיבה בעזרת צנתר פלסטיק גמיש שמוחדר בעד צוואר הרחם (פעולה שזהה למעשה לפעולת ההזרעה שודאי מוכרת לחלק מהקוראות). הפעולה מבוצעת ללא הרדמה וכרוכה במעט מאד אי נעימות. ניתן כיום גם לגדל את העוברים עד היום החמישי או השישי לאחר השאיבה ולהחזיר לרחם עוברים מפותחים יחסית שקרויים באותו שלב "בלסטוציסטים." אפשרות אחרת היא להחזיר את העוברים ישירות לחצוצרות. פעולה זו שקרויה ZIFT מחקה יותר במדויק את מה שמתרחש בטבע, אך כרוכה בפעולה מורכבת של לפרוסקופיה שמחייבת הרדמה כללית ואינה נטולת סיכונים.
 
הקפאת עוברים
אחת השאלות הקשות שבני הזוג והרופא המטפל חייבים להחליט עליו הינו כמה עוברים להחזיר לרחם. החזרה של מספר עוברים גדול יותר משפרת אומנם את הסיכוי להשיג הריון, אך מובילה לעליה משמעותית בסיכון להריון מרובי עוברים. כידוע הריונות של שלישיות ויותר קשורים בסיכון גבוה ביותר של לידות מוקדמות עם סיבוכי פגות קשים. למזלנו, כאשר נותרים עוברים עודפים ניתן להקפיא אותם למשך שנים רבות ולהחזיר אותם במועד שנוח לבני הזוג. ההחזרה של העוברים המופשרים נעשית בדרך כלל במחזור טבעי או לאחר הכנה עם כדורי אסטרוגן.
 
למי נועד הטיפול
ההפריה החוץ גופית פותחה בתחילה עבור נשים עם חסימה בשתי החצוצרות. לנשים אלו לא היה כל סיכוי להרות ללא טיפול המאפשר הוצאת השחלות מביציות ויצירת מפגש עם הזרע שנימנע מהן ללא הטיפול. בהמשך, נמצא כי הפריה חוץ גופית מציעה פתרון כמעט לכל בעיית פריון שטיפולים אחרים לא הצליחו לפתור. טיפולי ההפריה מציעים גם סיכוי מצוין להשגת הריון לזוגות אצלם לא זוהתה כלל בעיית האי פריון, כלומר אצל זוגות עם אי פריון על רקע בתתי מוסבר. כפי שהסברתי למעלה, המצאת פעולת המיקרומניפולציה מסוג ICSI, הפכה את טיפולי ההפריה לפתרון "הפלא" כמעט לכל בעיות הפריון אצל הגבר.
 
מה סיכויי ההצלחה
בישראל אין דיווחים עדכניים על תוצאות ההפריה החוץ גופית. התוצאות העדכניות ביותר שמצויות בידינו דווחו לאחרונה על ידי 360 מרכזי הפריה בארה"ב עבור שנת 1999. דווח כי בלמעלה מששים אלף מחזורי טיפול הושג שיעור לידות (לא הריונות!) של 29.4% עבור כל מחזור שאיבת ביציות. בלמעלה מ- 12 אלף מחזורים בהם הוחזרו עוברים לאחר הקפאה היה אחוז ההריונות 18.6% לכל החזרה. בלמעלה מששת אלפים מחזורים של תרומת ביציות הושג שיעור לידות של 41.8% לכל החזרה. יש לשער שבישראל התוצאות מעט פחות טובות עקב השימוש הנרחב יותר יחסית בטיפולי הפריה, והעדר בחירה של מטופלות.
 
סכנות הטיפול
טיפולי הפריית מבחנה הינם שגרתיים למדי כיום, ולמעלה מאלף מחזורי טיפול מבוצעים מידי שנה בישראל. עם זאת, הטיפול אינו חופשי מסיכונים בריאותיים. אחד הסיכונים המוכרים ביותר הינו תגובת גירוי יתר של השחלות לתרופות שניתנות להשראת ביוץ. תגובה זו מתבטאת בהגדלה ניכרת של השחלות והצטברות נוזלים בבטן. סיכונים נוספים נובעים מהצורך בהרדמה כללית ובדקירה של השחלות מספר פעמים, דבר שלעתים נדירות ביותר כרוך בדימום או זיהום בשחלה. הסכנה השכיחה ביותר של הטיפול הינה הריונות מרובי עוברים, שכאמור עלולים להוביל ללידות מוקדמות וסיבוכי פגות. טיפול זהיר ומעקב קפדני יכולים לצמצם במידה ניכרת את הסיכונים שכרוכים בטיפול, אך לא למונעם לחלוטין.
 
לסיכום
טיפולי הפריה חוץ גופית זמינים בישראל באופן יוצא דופן, הן מבחינת העלות והן באשר לפריסה הנרחבת של יחידות הפריה בכל קצווי הארץ. המומחים בישראל הינם מהמובילים ומהמנוסים בתחומם בעולם, ובזכות מיומנותם הרבה הצליחו אלפי זוגות להגשים את חלומם הנכסף לילדים.
גירסה להדפסה
 
מחבר המאמר: פרופסור דניאל זיידמן, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית ואחראי על יחידת המחקר של אגף הנשים והיולדות במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר, וחבר בצוות הניהול של היחידה להפריה חוץ-גופית בבית-חולים "אסותא" בתל-אביב. בשיתוף עם אתר baby4u.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן