מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

כעסים אצל ילדים: דרך יצירתית להתמודד עם התופעה

מאת: ליאת ציוני מורד | פורסם: 22/4/2015
כעסים אצל ילדים: דרך יצירתית להתמודד עם התופעה

כאשר הילד מתעצבן על ההורה, צועק, מתחצף וטורק דלתות - אפשר לכעוס ולצעוק עליו בחזרה, אבל אפשר גם ללמד אותו שיש דרכים להתמודד המצב המתסכל, שגם מבוגרים לא תמיד מצליחים להתמודד עמו כאשר הם כועסים בעצמם

זה לקח בערך 40 שניות. דקה אולי. שמעתי את בעלי מבקש מעילי (בן השבע שלי) לסדר משהו בחדר. שמעתי את עילי מסרב. ניחשתי שבקרוב תגיע גם הרמת הקול בעקבות זה. הופתעתי מהחוצפה בתשובתו של עילי, שלוותה בצעקה רמה של בעלי שיעלה לחדרו ולא ירד משם עד הודעה חדשה. מיד אחר כך, נשמעה טריקת הדלת והבכי המר שכלל גם צעקות על כמה אנחנו הורים גרועים ועל עד כמה שהוא שונא אותנו.
 
הנטייה הראשונית שלי הייתה לכעוס. הוא הרי חוצפן הקטן הזה, בקושי למד לדבר וכבר מרים עלינו את הקול, צורח, טורק דלתות, אם זה מה שקורה עכשיו מה יהיה בגיל 15? זה הזמן לחנך אותו. ללא ספק.
 
מסכימה. לגמרי. אין לי ספק שגבולות ההתנהגות המקובלת צריכים להיות מאוד ברורים, כפי שאין לי ספק שזה לא מספיק. אני יכולה לצעוק עד מחר ולהעניש, אבל אם לא אכוון אותו ואלמד אותו מה כן נכון וכיצד כן ראוי להגיב, כיצד ילמד מכך משהו הילד שלי?  
 
אז חיכיתי. חיכיתי שעילי ירגע. ואז חיבקתי, נישקתי, אמרתי לו שאנחנו אוהבים אותו מאוד ושאלתי אותו האם נעים לו. הוא אמר שממש לא, אבל הוא פשוט לא יודע מה לעשות כשהוא מתעצבן ואחר כך הוא מצטער שהוא התנהג ככה.
 
כמה אנשים מבוגרים הכרתם שיכולים להזדהות עם התשובה של הילד? אני מניחה שדי הרבה. בכל מיני הקשרים: אנשים בוגרים שמתפוצצים מול האשה שלהם, הבוס או הילדים. נשים שמעליבות את הבעלים בארסיות ומתחרטות או את החברות, או סתם יורדות על עצמן. נשמע מוכר?
 
שמחתי שזו הייתה התשובה של הילד שלי. שמחתי כי הוא ידע לבטא בדיוק את התסכול שהוא מרגיש וכי הוא עשה את זה בגיל שבע, לכן יש לו עוד כל כך הרבה זמן לתקן וללמוד. 
 
הצעתי לו שנשב ביחד, מחר כשירגע, ונכין ביחד רשימה. ברשימה הצעתי שנכתוב הצעות לדברים שכן ניתן לעשות כשהוא כועס, במקום כל אותם דברים שעשה. הוא הסכים בשמחה ולמחרת התגייסנו כולנו למשימה משפחתית.
 

 
רשימת "פיתרון הכעסים" של עילי
 
למחרת עילי לקח בחגיגיות דף, כתב בכותרתו: "פיתרון לכעסים" והחל לרשום.
 
הוא רשם את כל מה שעלה בראשו וכשנגמרו לו הרעיונות הצעתי שישאל את אחיו, את אבא שלו, אותי - לבסוף התגבשה לה רשימה פרי ידיו, מקסימה ברעיונותיה וכל כולה שלו.
 
הוא כתב שם לבקש סליחה, לנשום ולהירגע, לומר מה הוא מרגיש, ללכת לחדר ולהירגע. הצענו לו גם לשמוע שיר שהוא אוהב, לצייר ציור יפה. הוא הוסיף להגיד את דבריך וכשסיים הכריז שישים את הדף מעל מיטתו ובפעם הבאה שיתעצבן יקרא את הרשימה, יבחר בדרך להירגע  ויבצע אותה.
 
לא יודעת אם זה יעבוד, אבל מה שחשוב לי זה שהוא הבין שיש לו בחירה. שיש כל מיני אפשרויות, שאנחנו שם לעזור לו לחשוב וליישם והכי חשוב - שאפשר גם אחרת. זה נראה לי שיעור מעולה לחיים לילד בן שבע.  למען האמת, זה שיעור לא רע בכלל לכל גיל.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן