מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

יש בעיה? אז פשוט תציעו לי פתרון

מאת: ליאת ציוני מורד | פורסם: 6/11/2014
יש בעיה? אז פשוט תציעו לי פתרון

הורים נוטים לקחת פיקוד על התנהלות הדברים בבית. אבל לעתים, מומלץ להעביר את "הכדור" לידיים של הילדים, לראות מה הם מציעים, כיצד הם חושבים שניתן לפתור דברים - ודרך כך ללמד אותם קצת על החיים וגם ללמוד דבר או שניים בעצמנו...

אני לא רוצה לישון. אני לא נרדם. לא אוהב חומוס בסנדויץ. לא רוצה לשחק איתו. משעמם לי. הוא מעצבן אותי. את מעצבנת אותי.
 
מוכר? זהו מבחר טענות מצומצם אך מייצג של ילדיי ביום ממוצע. היו תקופות שזה היה מוציא אותי מדעתי. בהתחלה הייתי מנסה למצוא פיתרונות או להתווכח. לא אוהב חומוס? אז טוסט? לא? טונה? גבינה לבנה? נקניק? לא? אז חומוס - זהו, זה מה יש.
 
אם שיעמם לי ניסיתי להציע להם מה עשות, אם הם רבים ניסיתי להפריד, לכל טענה מענה - אני הרי האמא, זהו תפקידי, לא? אני אמורה לספק את צרכיהם הרגשיים והפיזיים ולהיות המבוגר האחראי שיש לו תשובה לכל דבר.
 
אז זהו, שלא. ככל שהתבגרו וגדלו (ואני איתם) וגם לאחר שעברתי לא מעט שעות אימון, הבנתי שיש מעבר לדרך אחת לפתור את הבעיות.
 
הרי אם אפתור להם הכל ואחליט עבורם הכל, איך הם ידעו כיצד לעשות זאת בעצמם כשיתבגרו? איך ידעו לעשות זאת עבור ילדיהם? אז כעת יש לי משפט מוביל. אני ראשית מתחילה איתו וגיליתי שהוא עוזר לי מולם בהרבה מאוד מקרים.
 
אני פשוט שואלת אותם: אז מה אתה מציע? לפעמים התגובה הראשונית היא שאני האמא ואני צריכה להציע ולקבוע, לא הם. אז אני מציעה, ואם הפתרון לא מקובל עליהם אני פשוט מודה במגבלות הכוח - זה מה שאני יכולה להציע, אם לא מקובל קדימה, תתאמצו, תחשבו ותמצאו פתרון בעצמכם.
 
לא תמיד אני מקבלת את הרעיונות שלהם. לדוגמה כאשר הגדול שלי עצבן את אחיו הקטן ממנו, אחיו הציע שאני אמסור אותו לאימוץ. הצעה לוגית מבחינתו, רק לא ממש ישימה בשטח... אבל לפחות מתפתחת שיחה, במקום הכעס והעצבים אני לאט לאט מדברת איתם.
 
אני גם אומרת להם בבירור שאם הם לא יציעו אז אני אציע והם מקסימום יוכלו לבחור. לדוגמה כשכל מה שהם רוצים לעשות אחר הצהריים זה לשבת מול המחשב או הטלוויזיה, אין להם שום רעיון או הצעה לפעילות אחרת להפגת השיעמום, והם פוסלים את כל הצעות שלי - אני מציעה להם שתי אפשרויות: או שתמצאו תעסוקה אחרת או שתיפרדו מהמחשב ומהטלוויזיה לשבוע. מתברר שזה עובד בכל פעם. 
 
גם את הקטן אני מרגילה לנוהל הזה. למרות שבשל גילו הצעיר הוא פחות יכול כרגע באמת להציע הצעות (אלא פשוט רוצה את מה שהוא רוצה עכשיו...), עדיין הוא מבין שאם הוא יצליח לומר את זה במקום לצעוק, יש יותר סיכוי שיקבל משהו מרצונותיו.
 
הם גם מפתיעים בפתרונות היצירתיים שלהם: נניח בקשר למה עושים בשבת. הם הציעו לבלות בפארק שכבר שכחנו מקיומו או שנזמין הביתה חברים שמזמן לא ראינו. אין לי ספק, מכל מלמדיי השכלתי, גם מילדיי, ואולי הכי הרבה דווקא מהם. הם שיעור מעולה לכך שאני לא יודעת הכל, שתמיד כדאי לשאול.
 
השבוע בן כמעט שבע שלי ירד ממיטתו אחרי רבע שעה, בטענה שהוא לא מצליח לישון. שאלתי אותו מה הוא מציע לעשות. 
 
"אני לא יודע מה להציע, אבל אני יודע שתמיד אם אני שוכב קצת לידך ואת מחבקת אותי ומנשקת אותי, אז אחר כך אני נרדם מהר מאוד!".
 
עבד מצוין :-)

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן