מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

צרכנות > צרכנות המשפחה

המירוץ למעון – מי יזכה ומי יודח?

מאת: מערכת טיפת חלב ברשת | פורסם: 1/6/2014
המירוץ למעון – מי יזכה ומי יודח?

מדוע חוק חינוך חינם חל רק על ילדים מגיל 3? ומדוע הגנים הפרטיים כל כך יקרים? שרונה כהן על מסע החיפושים המתסכל שעוברים הורים בדרך למציאת גן הילדים המושלם

בשבועות האחרונים, רבים מאיתנו ההורים, היו תחת מרוץ אינסופי ובירוקרטי אחר קבלה למעונות בפיקוח נעמ"ת וויצו. מעטים, כך אני מאמינה, מוכנים לשלם לגן פרטי למעלה מ-3000 שקלים בחודש אבל במרבית המקרים - פשוט אין להם ברירה.

כן, לא מדובר בתוכנית ריאליטי אלא במציאות בה כולנו חיים. שמתי פעמיי לעבר כמה מהמעונות מלווה בחיוך, מתוך במחשבה שיש בידי את כל המסמכים הדרושים, ויצאתי עצבנית מתמיד. לא תיארתי לעצמי שאשקיע מזמני היקר ואכתוב על התופעה המתסכלת הזו. כן הורים יקרים - המרוץ למעון, IN. האח הגדול, OUT! 
 
לא רק בתל אביב
כבר הכינו אותי לגרוע מכל – הורים טריים המנסים להתקבל לגני נעמ"ת או וויצו בתל אביב צריכים להתכונן למלחמה של ממש. גיליתי, דרך פרסום סטטוס שלי בנושא ברשת הפייסבוק, כי הבעיה נפוצה גם בערים אחרות ונדמה כי המעונות בפיקוח מטרפדים כל ניסיון להירשם אליהם ומסתמכים רק על מספרים, כאילו די בכך.
 
הבעיה המסתמנת היא שיש יותר מדי ילדים ופחות מדי מעונות בפיקוח, כאשר האחרונים מאפשרים להורים עובדים להכניס אליהם את ילדיהם לרוב שעות היום במחיר מסובסד בחסות משרד התמ"ת. הרי כולנו רוצים לשלם פחות, אז מה עושה מעון שיש לו ביקוש גבוה? מנפה משפחות דרך תלושי שכר או טפסי שומה (במקרה של עצמאיים) ומחשב הכנסה ממוצעת בהתאם לנפשות הבית. ואז, במידה והתקבלתם לאחד המעונות, יש לעמוד שוב, לקראת תחילת השנה, תחת המטריה של משרד הכלכלה, אשר קובע את דרגת הזכאות שלכם להנחה, זאת על פי נתוני היקף שעות העבודה של האם.
 
אולי זו רק אני, אבל יש משהו משפיל בלהצהיר על ההכנסות שלנו בפני זרים, גם אם אנחנו זקוקים או לא זקוקים לעזרה. ידוע כי כיום, בכדי לחיות בכבוד, צריך לעבוד קשה, להישחק ואף לתת שעות נוספות - וכולנו פועלים לפי צו זה. אני לא מצליחה בכלל להבין את העניין הפרוצדורלי, בו כל הורה, בין אם מכניס סכום נאה ובין אם לא, צריך לעבור. למה מלכתחילה הגענו למצב שבשביל להתקבל לגנים מסובסדים בפיקוח צריך לעבור שבעה מדורי גיהינום בדרך?
 
אז מה כן צריך לעשות?
אם ההחלטה לדרוש מההורים אסמכתא אודות הכנסה משותפת, אשר לפיה יחליטו בוועדה מי מתקבל לגן ומי לא - הרי שהסינון הראשוני הנהוג כיום בעייתי ולוקה בחסר. הורים רבים ירימו גבה ויכול להיות שאני מפילה גם את עצמי, אבל אם כבר לבחון, אז לא רק לפי אספקט ההכנסה והעדפה להורים יחידים, צריך וחשוב לשקול גם פרמטרים נוספים, שיכולים להיות רלוונטים לסטטוס של בני הזוג והילד.
 
פרמטרים כגון חשיבות הקרבה הפיזית למעון, בעלות על רכב, בעלות על נכס, עלות שכר דירה, גישה ליתרת בנק (הוכחת עזרה כלכלית חיצונית), הכרה במסגרת לימודית/סטאז׳ כעבודה (לצורך בניית קריירה עתידית) וכן הלאה. 
 
ללא סינון שכזה, הורים הזקוקים להנחת הגן יותר מאחרים עלולים שלא לקבל אותה. נכון שיהיה סיוט לאסוף ולהציג את כל המסמכים הללו, אך תסכימו איתי שמי שצריך את הסבסוד הזה, יתאמץ ויגיש אותם. למעשה, בחיזוק הקשחת הקריטריונים או בחינת קריטריונים אחרים מלבד הכנסה - כבר קיצצתי במאות פניות לכל מעון.
 
משיחה עם נציגת ויצ"ו בטלפון, נאמר לי כי גם הורים, שלפי רמת הכנסתם כן יהיו זכאים לסבסוד, עלולים לא להתקבל כלל למעון. כלומר, במעונות אין "זכאות לקבלה", אלא במקרה של עודף נרשמים מתקיימת ועדת קבלה הפועלת לפי הוראות משרד הכלכלה. מניסיון אישי להורים שהתמהמהו בהגשת המסמכים, צר לי לבשר אבל יכול להיות כי היה כדאי להגיש אותם מהר ככל האפשר. חמישה ימים לפני סוף הגשת הבקשות, מנהלת מאחד סניפי נעמ״ת אמרה לי שלפי הנתונים שהיא רואה על המחשב, ניתן לומר שכנראה מדובר ברשימה סגורה. לכן שוב יצאתי מתוסכלת.
 
בנימה אישית: כולם טורחים לציין באוזננו כי איננו מתאימים לנוף הכלכלי של תל אביב ואני עדיין מתעקשת להישאר. איני מעוניינת לעזוב בשלב זה את מכורתי ואעשה הכל, עד שאתייאש, על מנת לחיות כאן, גם אם אצטרך להתעקש על סבסודים והקלות, וכך גם הורים רבים אחרים כמוני.

אין דבר השנוא עליי יותר מבירוקרטיות עמומות ושטחיות שלא באמת בודקות כלום, שבהינד עפעף ובהנף יד מחליטות – מי זכאי להירשם לגן ומי עכשיו יילך לחפש את עצמו. מדובר בתהליך שהוא יותר מהיר מכל הדחה מותחת בתוכניות ריאליטי בטלוויזיה ולנו ההורים אין את ההזדמנות לתת משוב על ההחלטה הקריטית הזו באותו הרגע. 
 
חוק חינוך חינם – למה רק מגיל 3?
במידה ולא התקבלנו במעמד ההרשמה לגן, ולא נאלצנו שוב להמציא מסמכים למשרד התמ"ת לפני תחילת הלימודים, נחפש חלופות מתאימות: הורים יאלצו למצוא סידור הולם לילדים שלהם בתחילת השנה ויעברו את הסיוט הזה מחדש או במקביל. השיקולים והתלבטויות של הורים תלויים, בין השאר, בנראות המשפחתון, יחס המטפלות, המלצות שקבלו מהורים אחרים, רמת הבטיחות במעון ועוד. כל זאת אל מול התשלום אותו יצטרכו לשלם בכל חודש. פעמים רבות הסכום מוגזם מדי ולא עומד בקנה אחד עם רמת המשפחתון בפועל, אבל אין מפריע או כל פיקוח שימתנו את העובדה.
 
אנחנו מביאים ילד לעולם ומתמודדים עם המון דברים חדשים בהתחלה. לאחר זמן מה, בלית ברירה אנו נאלצים להתמודד עם המון בירוקרטיה, יותר ממה שאנחנו רגילים. ילדים זה לא פיקניק, כך אמרו לי ואין ספק שניסיונות קבלה למעון עשו לנו בית ספר, ובמונחים של כיתות - אנחנו רק בכיתה א'. אוהוו מה שעוד מחכה לנו...
 
עם זאת, אני מתחילה להבין כי הרבה מן הקושי לא תלוי רק בנו, ההורים. לאחר שלושה חודשים קסומים של חופשת לידה, אנו נאלצות לחזור לעבודה הקודמת, ואז צריך למצוא סידור לתינוק. אם כל כך מאיצים בנו לחזור לעבוד, אז למה זה צריך לעלות לנו כל כך ביוקר? במידה והורים אינם יכולים להיעזר בסבא וסבתא, כפי שכנראה מצופה מהם, מה הם אמורים לעשות? גם ככה מרגע הלידה החיים הופכים למאתגרים מאוד, אז מדוע להקשות עוד יותר ועד גיל 3? למה?
 
הרי ברור לכולם כי קיים מחסור עצום במעונות בפיקוח, המציעים עצמם להורים שעומדים במבחן הכנסה. הבעיה כנראה נעוצה בעובדה שהתקצוב עבור חינוך חינם לגיל הרך יהיה סכום גדול מדי, לכן שינוי של ממש – לא יקרה בעתיד הקרוב. 
 
הכי תמוהה בעיני היא העובדה שמשרד החינוך אינו אמון כלל על חינוך לגילאים הללו, אלא משרד התמ"ת, כאילו עד להגיעם לגיל 3 הילדים שלנו אינם זקוקים למערכת חינוכית מפקחת. אולי החליטו שם כי עד גיל 3 מדובר בבובות קטנות, מעין טמג'וצי, שעושות קקי, פיפי, מקשקשות מידי פעם, שלא צריך לחנך ולטפח, צריך רק לשמור ולשים לב שחלילה לא יכניסו דבר מה שמסכן אותם לפה. בשל המצוקה, בהעדר הכרה בחינוך לגיל הרך, הורים נאלצים להכניס את ילדיהם למשפחתון פרטי היקר בהרבה ממעון בפיקוח מכיוון שאין הרבה מהאחרונים. מעוות, כבר ציינתי? זוהי ישראל של שנת 2014.
 
משפחתון פרטי – למה כל כך יקר?
ובכל זאת, מילה על הגנים הפרטיים ואני אתייחס בשלב זה לעיר בה אני מתגוררת, שהיא האהבה והמחלה שלי - תל אביב. מחירי הפעוטונים בעיר מחווירים, שלא לומר מסנוורים בהפרש של (הערכה גסה) כ-1000-1500 שקלים מהגנים בפיקוח, ונראה כי הם רק מתפשטים וצומחים כמו אש בשדה קוצים.

הורים רבים מתקשים נפשית להכניס את ילדיהם לצפיפות הקיימת שנעמ"ת וויצו מציעות, הגיוני. ישנם הורים הבוחרים את המסגרת הקטנה, האינטימית והרגועה יותר כמתאימה לילד שלהם, למרות העלות הגבוהה. ישנם הורים, כפי שציינתי, שבלית ברירה רושמים לגנים הללו מפאת אי קבלה למעונות בפיקוח.
 
עם זאת, הורים רבים מנסים להפוך את היוצרות, לשנות את המציאות, לטפל בבעיית המחסור של המעונות בפיקוח ולשפר את רמת המשפחתונים הפרטיים הללו בעיר. הבעייתיות בנושא זה היא הקלות הבלתי נסבלת בה כל אחד יכול לפתוח משפחתון פרטי משלו, מכיוון שאין פיקוח בנושא זה. כמו כן, בשל הביקוש הרב משפחתונים שאינם מוסמכים - גובים סכום מופקע במיוחד לצד שירותיהם הדלים, וזו בשל העובדה הפשוטה שהורים נואשים למציאת פתרון.
 
מצד שני, יש להסתכל על הצד השני של המטבע: העלות הגבוהה של המשפחתונים נובעת לא רק מן התחרות בעיר, אלא גם משיקולים אחרים כמו עלות הוצאת רישיון, תשלום ארנונה חודשי, תשלום לסייעות ועוד. 
 
אני לא בקיאה מספיק במספרים על מנת להמשיך ולהסביר את טיעוני בעלי המשפחתונים, אבל אני כן יכולה להבין מדוע הם נאלצים לגבות סכום גבוה. כשם שרמת החיים רק עולה, ובהתאם לגובה המיסים השונים - גם הם נאלצים להעלות מחירים בהתאם למצב. למרות שלנו נדמה כי מדובר בצעד לא הוגן ואנחנו רק מנסים לשרוד, כך גם רוב בעלי המשפחתונים. הנטייה שלנו היא לחשוב שהם עושים הרבה כסף בקלות, אך אנו שוכחים שמדובר בעבודה קשה מאוד וכי גם להם מגיע להרוויח בכבוד כמונו. בנוסף, נראה שמיותר לציין שאינם מקבלים סבסוד בתשלומי המיסים או כל עזרה אחרת מהמדינה - ולכן, הם צריכים לעמוד בעלויות אחזקה גבוהות במיוחד.
 
מילה למשרד התמ"ת ומשרד החינוך
לדעתי, יש לאפשר לכל מי שזכאי באמת להירשם למעונות בפיקוח, להתקבל אליהם. אם חייבים בסינון ראשוני שיתנו למשרד התמ"ת לעשות זאת. לא פעם ולא פעמיים שמעתי שאם אין קשרים עם גן כזה או אחר- לא חשוב כמה מסמכים מהימנים נציג, אין לנו סיכוי להתקבל למעונות הללו. אם בוחרים למיין את הזכאים באופן הזה, יחליט משרד התמ"ת, מי זכאי להירשם ומי לא והוא זה שיעביר באופן אובייקטיבי את הרשימה לגנים, ולא ההיפך. זאת בכדי למנוע מצב ישראלי נפוץ של קומבינות ופרוטקציות, בהנחה והן באמת מתרחשות במציאות.
 
ההכרה בכך שילדים מתחת לגיל 3 לא צריכים לגדול תחת חסותו של משרד החינוך הינה מוטעת מהיסוד לדעתי, אך כנראה שהתקציב שצריך להיות מוקדש לכך הוא גדול, גדול מדי. פתרון זמני יכול להיות כי יש להקים מעונות נוספים בפיקוח בערים הגדולות אשר מן הסתם ייקלו על הורים נוספים, ולו בקצת. 
 
אם משפחתונים פרטיים נפתחים על ימין ועל שמאל, אני בטוחה שניתן גם להקים מעונות בפיקוח נוספים. אמנם גם לסידור הזה נדרש תקציב רציני, אבל עדיין הוא לא יהיה קרוב במספריו לתקצוב מערכת חינוך חדשה לגילאי הרך דרך משרד החינוך.
 
מעונות בפיקוח חורטים על דגלם לעודד נשים לצאת לעבודה. לדעתי האג'נדה חשובה אך הביצוע שלה במציאות על ידי נעמ"ת מיושנת וארכאית. במקרה שלנו, נשים, כמו גברים רוצות ועובדות קשה ומעבר ולכן יש לראות את הקבלה למעון לפי שעות העבודה הכוללות של שני המינים – הגבר והאישה וכך לבחון את זכאות ההרשמה ולא רק של האם. לכן, משהו בתפיסה המערכתית חייב להשתנות. מלבד זאת, נכון כי יש לאפשר לנשים לעסוק במשלח ידן, אבל בקצב הנוכחי של אי קבלה למעונות אלו, ישנן אימהות שבוחרות פשוט להפסיק את עבודתן ולטפל בילדים, כי זה פשוט יותר ישתלם להן. קצת עצוב, לא?
 
כבר הועלו הצעות חוק בנושא בעבר, דומות או לא – אם לא חינוך חינם, אז לפחות צריך להבטיח תשלום חינוך מסובסד יותר להורים על ידי המדינה לגילאי הרך – בכל הגנים, כלומר שכולם יהיו תחת פיקוח המדינה. בנוסף בכדי שבעלי המשפחתונים הפרטיים לא יפגעו מעלויות התאמת הקריטריונים בהתאם לתנאי הפיקוח, גם הם יקבלו סבסוד בתשלומי המיסים השונים. 
 
יכול להיות שלא דייקתי מעט בנתונים שהצגתי בכתבה זו, אבל אני מאמינה כי הזעקה המילולית לשינוי המצב הקיים ניכרת בשורות אלו ושקלעתי פחות או יותר למה שהורים רבים מרגישים.
 
מודה. גם אני חיפשתי קשרים כדי להיכנס לגן מסובסד מייאוש - וזה לא בסדר. המסקנה המתבקשת כי משהו פה חייב להשתנות, ולא רק במדינת תל אביב אלא בכל הארץ, וזה תלוי כנראה רק בנו ההורים שיכולים להניע ולגרום לשינוי הזה לקרות באמת. עד שזה יקרה, כמו כל הנרשמים האחרים, אני אחכה לתשובות הגורליות בחודש יולי ואקווה שנעלה בחכה של אחד מהמעונות הללו.
 
מאת: שרונה אמא לתינוקת, עורכת אתר ״ביטוח תאונות אישיות לתלמידים״ ומנהלת עם מיכל כהן-רוזנפלד את מאמי מרקט יד 2 בפייסבוק.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן