מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

מה עושים כשהחבר הלא ממושמע מגיע לביקור?

מאת: ליאת ציוני מורד | פורסם: 15/3/2015
מה עושים כשהחבר הלא ממושמע מגיע לביקור?

לאחר ביקור מעייף, של ילד שפרק בביתנו כל עול - הבנתי שאני ממש לא רוצה שהילד שלי ישהה במחיצתו של פרא אדם קטן וחסר גבולות, אבל לילד החכם שלי היו תובנות מעניינות משלו...

השעה היתה שבע בערב בערך. ליוונו את החבר שבא לשחק עם הילד הגדול שלי אל השער ונכנסנו אל ביתנו. הסלון שלנו נראה כאילו קרב התחולל בו וחדר המשחקים נראה כשטח לאחר הפגזה. הילד המתוק שלי הסתכל עלי, אני הסתכלתי עליו בחזרה והוא אמר "אמא", זה אומר שלא נזמין את עומר שוב בקרוב?". חייכתי. קשה לי מאוד להסתיר את חוסר שביעות הרצון שלי והשעתיים האחרונות היו סיוט ארוך ומתמשך.

החבר הגיע אלינו הביתה, העיף כל דבר שנתקל בו, רץ ברחבי הבית בטירוף, פתח משחק ועוד משחק אחד ועוד, והפיל, זרק, שבר, או סתם הזיז כל מה שראה בדרכו, כולל את הילד הקטן שלי. זה לא שנשארתי אדישה למתרחש, דווקא ניסיתי בנחת להסביר, בעדינות לבקש, בזעם להגביל - אבל האורח שלנו התעלם לחלוטין. כשהאמא באה לקחת אותו, היא שאלה בחשש ניכר איך הוא היה. ראיתי בעינייה את החשש ופשוט לא יכולתי לומר לה את האמת. "הוא קצת השתובב..." זה מה שיצא לי מהפה. "לא נורא, ככה זה בנים..." אמרתי לה. בקיצור שיקרתי. אבל לילד החכם שלי אני לא יכולה לשקר אפילו לא לשנייה.

 
אמרתי לו שאני מצטערת, אבל ככל הנראה לתקופה מסוימת עומר באמת לא יבוא. הסברתי לו שלא היה לי נעים וצריך שכולנו נהנה בעת הבילוי של אחר הצהריים. הילד הבין, הסכים ושאל אם הוא יוכל ללכת לעומר בפעם הבאה. זו הנקודה בה השתתקתי.
 
מכירים את המשפט "ספר לי מי חבריך ואומר לך מי אתה"? אני נוטה מאוד להתחבר אליו. אני מאמינה שאנחנו בוחרים אנשים שדומים לנו בדברים מסוימים, שחולקים את אותו עולם הערכים ואליהם אנחנו מתחברים ביתר קלות.
 
אז בכנות, אני ממש לא רוצה שהילד שלי יהיה במחיצת פרא אדם קטן וחסר גבולות, שאיו לו כבוד מינימלי למבוגרים. אני לא רוצה שזה יראה לו סביר, מקובל או אפילו בר ביצוע. לא רוצה גם שבבית הספר הוא ישהה במחיצתו יותר מידיי, כי אני מניחה ומבינה שאלימות היא חלק בלתי נפרד מדרכו של הילד הזה לתקשר עם העולם. פשוט לא רוצה. אבל בוא נודה בכך, איך מה שאני רוצה או לא רלוונטי לילד שלי בבחירת החברים שלו?
 
אני יכולה לגדל את הילד שלי, להשקיע בו, לאהוב אותו מאוד - ועדיין בגיל די צעיר הוא יצטרך להתמודד עם העולם לבדו. אני צריכה לסמוך עליו שיידע להתמודד, שיתנהג בהתאם לערכים שהטמענו בו ושלא ייסחף. לא מדובר פה בילד בן 15, זה רלוונטי גם בגיל 6. אני יודעת את כל זה ובכל זאת מה שעבר לי בראש הוא שאני ממש לא רוצה התנהגות כזו והשפעה כזו על הילד שלי.
 
החכם הקטן הסתכל עלי כאילו קרא את המחשבות שעוברות לי בראש והוסיף את טענת המחץ מולה נותר לי רק לחייך ולהסכים. הוא אמר שכדאי מאוד שהוא יילך לעומר כי הוא, הילד שלי, משפיע עליו לטובה. הוא הוסיף והסביר שככה לימדתי אותו, שאם למישהו קשה אז צריך לעזור לו ולעומר קשה להסתדר בלי לצעוק ולבלגן אז הוא עוזר לו. חייכתי, הסכמתי, ובעיקר הייתי גאה בו, בילד שלי ובלב הרחב שלו.
 
אז אמרתי לו שהוא צודק ואף הוספתי שאני מוכנה שננסה להזמין את עומר שוב אלינו בעוד מספר חודשים, כי אני מאמינה שהוא ישתפר לאט לאט. הילד שלי חייך מאוזן לאוזן ואני אמרתי לעצמי שעוד כמה חודשים יהיה קיץ ואז לפחות הבלגן יהיה בחצר...

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן