מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

ילד שלי, אל תהיה דומה לי כל כך

מאת: ליאת ציוני מורד | פורסם: 20/4/2016
ילד שלי, אל תהיה דומה לי כל כך

פעמים רבות הילדים שלנו הופכים להיות דומים לנו, דווקא באותם דברים שיהפכו את החיים שלהם ליותר מורכבים וקשים. אנחנו, שמכירים את התחושות, יכולים לנסות לסייע להם להתמודד, אבל לא תמיד זה יעזור

כשהילדים שלי נולדו, מיד התחילו כל הסובבים אותנו לצאת בהצהרות הנוגעות לדימיון המוחלט שלהם אלי או לבעלי. באופן אישי, את הדימיון החיצוני קשה לי מאוד לראות. למעט הקטן שלי, שבתמונות נראה בדיוק כמו אחותי הקטנה כאשר הייתה בגילו. הגדולים מזוהים על ידי הסביבה אך לי זה פחות בולט לעין. מה שכן מאוד בולט, עד כאב לעיתים, הוא הדימיון שלהם אלינו בדיוק במקומות בהם הייתי רוצה שהם יהיו פחות דומים.
 
דור - בני בכורי המקסים והרגיש, משקף לי כמראה פעם אחר פעם את כל התכונות שלי שהופכות את חיי להרבה יותר קשים לעיתים. כשהוא צריך להעביר משהו למורה הוא מבקש שאשלח לה מייל, כשהוא נכנס לסביבה לא מוכרת הוא יושב לו בשקט בצד ומאזין וכשהוא מרגיש חסר ביטחון הוא מדבר בשקט. אחד לאחד כל אותם הדברים שאני מנסה להתגבר עליהם, המקומות הקטנים, המקומות הכואבים באמת הם אלו שגורמים לו לדמעות.
 
כשדור נכנס לרכב ובתשובה לשאלה "איך היה היום?", סנטרו רועד והוא אומר שנדבר בבית - אני יודעת שקרה משהו. בפעם האחרונה שזה קרה, הסתבר שהוא פגע בטעות בילד מהצהרון כשהוא רץ. הוא בקש סליחה וציין שלא התכוון. הילד השני, שכנראה כאב לו, צעק עליו שאינו מאמין לו, נתן לו מכה בחזרה והצהיר (וזה הגרוע ביותר מבחינת הילד שלי) שהוא לא רוצה להיות חבר שלו יותר.
 
הדרמה הייתה גדולה, בכי מר על שהחבר לא מאמין לו, איך הוא יכל ככה לכעוס עליו ומשם זה הדרדר לכך שתמיד זה קורה לו, כל פעם הוא נעלב, הוא אף העלה באוב מקרה מלפני שנה וחצי בו ילד אחר העליב אותו.
 
אני שמעתי אותו וראיתי אותי. הן גם אני כך. שמה לב לדקויות, נעלבת מאנשים וסולחת - אך מתקשה לשכוח את עוצמת הפגיעה. ואז דור הגדיר במדויק את מה שלקח לי שנים לשחרר: הכי פגע בו כשהילד אמר שלא יהיה חבר שלו יותר. "כי אני רוצה שכולם יאהבו אותי, אני רוצה שיהיו לי הרבה חברים" אמר ילדי הקטן. איך אני מסבירה לילד שהכי חשוב זה שהוא יאהב את עצמו? איך מסייעים לו להבין שאף פעם אי אפשר לרצות את כולם והניסיון הזה יתיש אותו? שיבין שבדרך הזו כבר הלכתי, נפגעתי והבנתי שאם מערכת יחסים אינה דו-צדדית אז צריך פשוט לשחרר אותה, באהבה, שאם מישהו לא רוצה להיות בקשר איתך זה לגיטימי ואינו מוריד ממך בכלום.
 
אני כל כך הבנתי אותו ברגע הזה, את הצורך שלו להיות בסדר עם כולם ואהוב על ידי כולם. ידעתי שבדיוק בגלל שאנחנו כל כך דומים אין סיכוי שאצליח לקצר לו את הדרך לתובנה הכי חשובה, אבל בכל זאת אמרתי לו אותה: "אהוב שלי, יפה שלי, אתה טוב ונהדר בדיוק כמו שאתה". ניסיתי לומר לו שהילד הזה ישכח מהריב מחר, ושגם אם לא - זה רק ילד אחד ושיש לו עוד חברים. הוא הסכים, אבל טען שהוא רוצה שכולם יאהבו אותו ואחד פחות מקטין את הסיכויים שזה יקרה.
 
אז חיבקתי אותו חזק ובגלל שהוא כל כך דומה לי אני יודעת שהוא יצטרך לעשות את הדרך הזו בעצמו. כי הוא עקשן כמוני, כי הוא לוגי כמוני, כי למרות שהוא מבין שאי אפשר הוא ינסה שכולם יאהבו אותו, כמוני.
 
יש המון מקומות שהדימיון שלו אלי משמח אותי, לדוגמה אהבתו לספרים ולתנ"ך, רגישותו לאנשים סביבו, או חוש האחריות המפותח שלו. יש מקומות שהייתי שמחה שיהיה קצת יותר כמו אחיו הקטן, שבדומה לאביו רואה את העולם בצורה הרבה יותר פשוטה לעיתים. בתגובה לסיפור של דור הוא נעמד ואמר "תראה לי מי זה! מה פתאום מישהו מעליב את אח שלי? אני אדבר איתו והוא יהיה חבר שלך".

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן