מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


בלוג הורים > לכל הכתבות

כמה ילדים זה מספיק?

מאת: ליאת ציוני מורד | פורסם: 3/12/2017
כמה ילדים זה מספיק?

ככל שהשנים חולפות ואנחנו מתבגרים, קשה שלא להתהות אם יהיו לנו ילדים נוספים. האם אתם שלמים עם ההחלטה במידה והחלטתם שלא יהיו? ומה בעצם גורם לנו לחלום על עוד תינוק אחד אחרון

לפני שהיו לנו ילדים אני רציתי שניים ובעלי רצה חמישה. אחרי הבכור המהמם שלי בעלי הציע שנסתפק בשניים, בעוד אני הייתי שמחה לעשרה מאותו דגם. חלפו השנים, לשמחתי הצטרפו לבכורי עוד שני אחים קטנים ומהממים וגם אנחנו התבגרנו. גם כהורים וגם בכלל. פתאום זה הכה בי. אני לא ממש בת 20, הרבה יותר קרובה ל-40 ואני צריכה להחליט עם עצמי, ועם האיש שלי - האם אנחנו רוצים עוד ילדים?
 

עד עכשיו הכל נראה לי ברור מאוד. גם הרצון וגם היכולת, אבל להפתעתי המאוד גדולה, אני ניצבת למול שאלה שאין לי עליה תשובה ברורה.
 

בעלי טוען שדי. שיש לנו שלושה ילדים מקסימים ושכדי שנהנה מהם. הוא מרגיש מבוגר מידי, מותש מידי, שהא רוצה להיות מסוגל לטייל, לבלות, לישון עד מאוחר ואם אפשר אז בלי הלוגיסטיקות הנלוות.
 

אני מבינה לגמרי. אפילו מסכימה מאוד, בעיקר כשלעיתים בסוף היום אני מוצאת את עצמי עם בית הפוך, ערימת כלים, עייפה מחוסר שינה בלילה הקודם. רק שאז בא הקטנצ'יק, מלטף את לחיי ונותן לי נשיקה. בתוך חמש שניות אני נמסה כולי ורק רוצה עוד. אותי פחות מטרידות הלוגיסטיקות והנאות החיים, הרבה יותר קשה לי עם הפחד. בכורי נולד במשקל קילו מאה וחמישים ושהה חודשיים בפגיה, את השני אמרו לנו (בטעות) שאולי נצטרך להפיל, ההריון השלישי הסתיים בהפלה טראומטית בחודש חמישי והנסיך האחרון נולד אחרי הריון שמהרגע הראשון שלו הייתי בלחץ מטורף ופחד מתמיד ממה יהיה. מפחיד. מפחיד להיכנס להריון, מפחיד ללדת, מפחידות המחשבות של מה יהיה אם והאם הכל יעבור בשלום. לא בטוחה שאני מסוגלת להתמודד עם הלחץ הזה.
 

אבל יש גם את הצד השני. לוותר על ללדת עוד ילד זה לוותר על חלק ממני. זה שלב של אבל והפרדות מחלק מדהים ומיוחד בחיי החלק בו גדל בתוכי אדם חדש. נס של ממש שאני שותפה ביצירתו. הילד שלי הגדיר את זה מאוד מדויק באחת הפעמי שהוא שאל בת כמה אני, עניתי לו שאני כבר כמעט בת 37, ממש זקנה אמרתי לו. הוא אמר לי שאני לא זקנה כי יש לי תינוק ומי שיש לו תינוק הוא לא זקן. מדויק כמו שרק ילד יכול להיות.
 

לשנינו, לבעלי ולי, יש גם את הפחד מחרטה. ממה יהיה אם בעוד שלוש, ארבע, חמש שנים נרצה עוד ילד וכבר לא ממש נוכל.
 

אני מבינה שלהחליט על ילד רביעי זה בעיקר אקט של אמונה. אמונה ביכולת שלי לעבור עוד הריון בשלום, אמונה בכך שההריון והילד יהיו בסדר, אמונה ביכולת שלי להחזיק קרירה של עצמאית במקביל, ביכולת שלנו כזוג לעמוד בעוד ילד כלכלית וזוגית, אמונה.
 

לא ידעת אם יש בי מספיק אמונה ואין לי תשובות ובטח שאין נכון או לא. יש רק הרבה מאוד מחשבות וצומת החלטה שהולכת וקרבה מיום ליום.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן