מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

כיצד קורה שילדים קטנים הופכים לאנסים?

מאת: ליאת ציוני מורד | פורסם: 24/12/2013
כיצד קורה שילדים קטנים הופכים לאנסים?

ילדה בת 12 נאנסה פעם אחר פעם על ידי ילדים בגילאי 12-14. איך זה אפשרי? ומה צריך כל הורה לעשות כדי לוודא שלילדים שלו - זה לא יקרה

הכותרת בעיתון דברה על ילדה בת 12 שנאנסה עשרות פעמים על די חבורה של ילדים בני 12-14. ציטוט של הנערים: "היא הסכימה ולא ידענו בת כמה היא". אני ישבתי פעורת פה למול העיתון. ילדים בני 12- 14? איך זה יכול להיות?

כשהסתכלתי על בן השמונה המקסים שלי, חשבתי לעצמי שבטח גם האמהות של הילדים הללו ישבו מול הילד שלהן וחשבו שהוא מקסים. נסיך. שהן בטח מעולם לא העלו בדעתן שהילד המתוק שהן גידלו, שמתעניין בכדורגל ובאייפד, הוא גם ילד שמסוגל  לשבת יחד עם חבורה שלמה של בנים ולאנוס ילדה בת גילם.

 
יש לי שלושה בנים, אז המקום שישר כאב לי בבטן הוא זה. איך זה אפשרי? או ליתר דיוק מה לעזאזל אני צריכה לעשות כדי להיות בטוחה שהילד שלי יהיה זה שעומד למול חבורת ילדים ואומר להם שהם השתגעו? שזה לא משנה בת כמה היא, משנה העובדה שהיא בת אדם. במצוקה.
 
מה עלי לעשות כדי שהילד שלי יגלה רגישות לילדה שעומדת מולו? וגם חמלה ואומץ. שיעמוד למול חבורה של בנים שאיבדו את הכיוון ולהגן עליה בחירוף נפש. גם במחיר מכות, גם במחיר השפלה. והשאלה שהכי מטרידה אותי, היא איך אני אצליח להישאר מעורבת בחייו, בצורה כזו שהוא ירגיש מספיק בנוח לספר לי את הסודות הכי נוראיים. איך אני באמת יכולה לדעת עם מי הוא מסתובב בגילאים האלה? על מה הם מדברים? מה הם רואים באינטרנט? איך הם תופסים נשים? מערכות יחסים? יחסי מין?
 
זה נושא לא נעים. מביך אפילו. ניסיתי לחשוב באיזה גיל נכון לערוך את השיחה שמסבירה איך באים ילדים לעולם. אין לי מןשג מתי ערכו אותה איתי וממש אין לי מושג איך עורכים אותה עם הבן שלי. אבל אם יש משהו שברור לי, ללא צל של ספק, היא שזו האחריות שלי ושל בעלי כהורים להתמודד עם חוסר הנעימות, הספקות, השאלות כי הילד שלי הוא באחריותי. בגיל 12, 13 או 14, אם הילד שלי יסתכל על ילדה ויראה בה חפץ – אני אחראית לכך. אם הילד שלי יראה יחסי מין כמשחק חברי - אני אחראית. אם הילד שלי יסתובב עם חבורה כזו של ילדים ואני לא אהיה מודעת לכך - אני אחראית.
 
חלק ממה שגורם לי לשבת לצפות ב"אווטר" ו"בבוב ספוג", לקרוא ספר אחד מיומנו של חנון הוא בדיוק זה - אני אחראית: לתכנים שהם רואים, למה שהם קוראים. אני רוצה לייצר שפה משותפת שתמשיך ככזו ולכן אני חייבת לדעת מי זה "אווטאר" אנג ומהו כשף אוויר. ובעלי ינשק אותי למול הילדים ונסביר לה שזה בגלל שהוא אוהב אותי מאוד. ונתייעץ על דברים מולם ונסביר להם שככה זה כשאוהבים - מדברים, מתנשקים ומתייעצים.
 
ובעוד שנה או שנתיים לכל היותר, נצטרך לעשות את השיחה הזו שמסבירה לילד שלי איך באים ילדים לעולם וננסה להסביר לו מה זו אהבה ומהו כבוד הדדי. 
 
יש דברים שאני זוכרת שחלחלו אליי מילדות, אפילו מבלי שאזכור איך. העובדה שבני האדם הם שווים, שיש לכבד כל אדם בלי קשר לצבע, דת ומין. אני מאחלת לעצמי שזה מה שהילדים שלי ילמדו ממני, יזכרו ויישאו  עמם לעד.

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן