מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

למה אתה מאיים על הילדים שלי?

מאת: ליאת ציוני מורד | פורסם: 15/12/2013
למה אתה מאיים על הילדים שלי?

ילדים נפגעים ונבהלים כאשר חברים מאיימים עליהם במכות ומדברים אליהם לא יפה. התפקיד שלנו כהורים, הוא לנסות להסביר להם מה עומד מאחורי אותם איומים ולספק להם כלים להתמודד עם המצב

"אמא ", הבן הגדול שלי התקרב ולחש לי באוזן באמצע מסיבת החנוכה של אחיו,"מה חמוד?". "אמא, עמדתי והסתכלתי על הילד הזה שם, שאני לא מכיר והוא הסתכל עלי ואמר לי "מה אתה מסתכל? אני אתן לך בוקס!".
 
אוי. ולו רק בשל העלבון שניבט מעיניו של הנסיך שלי, רציתי לגשת לצרוח על הילד הזה בעצמי. בוקס? אתה בקושי בן שמונה, למה? איפה ההורים שלך בכלל? ובטח מי שחינך אותך...

ואז עצרתי את בליל המחשבות שסערו לי בראש. 
חייכתי לילד שלי, שבתשובה לשאלתי כיצד הגיב ענה שהוא פשוט התעלם. מעולה ולא מעולה - מעולה כי אני שמחה שהטמענו בו את העובדה שאלימות היא מיותרת, תמנע, תתרחק, תתעלם זה מראה על כוח.

לא מעולה כי התחלתי לחשוב על זה לעומק: אחת המתנות הנפלאות שקיבלתי מהעיסוקי כמאמנת היא היכולת לעצור ולשאול את עצמי, בזמן אמת, האם יש עוד דרך להסתכל על אותה סיטואציה. בשפה האימונית זה נקרא "לשים סימן שאלה". אז שמתי. פתאום ראיתי למול עיני ילד די בודד. שלא מסוגל לשבת דקה, שמסתובב חסר מנוחה וכשילד אחר מסתכל עליו דרך התקשורת היחידה שהוא רואה כאפשרת היא לאיים עליו בבוקס.
 
ברור לי הקשר בין הנחרצות בה אנו שופטים אנשים על סמך כותרת בעיתון לבין הנחרצות בה אנו מגיבים לילדים על סמך התנהגות כזו או אחרת. איך אני יכולה לדרוש מהילדים שלי לגדול ולהיות אנשים סובלניים, פתוחים לאפשרויות, מאמינים בחפותו של אדם ובכך שהמציאות תמיד אינה חד ממדית - אם לא אתן להם את הדוגמה במקומות שבהם לי הכי קשה, במקומות שזה פוגע בהם.
 
אז ישבתי וניהלתי עם הילד שלי שיחה על חמלה. על כך שמישהו שקשה לעולם הוא מישהו שקשה לו. שאחרי ההתעלמות אפשר גם לגשת, להציג את עצמך, להושיט יד לעזרה, כי אולי זה בדיוק מה שהוא צריך.
 
דיברנו על כך שגם עם הילד הכי מופרע יש דרך להתחבר ושבטח לא נעים לו שכועסים עליו כל הזמן, ועל כך שנזמין הביתה את הילד שעשה המון בלאגן בפעם קודמת, כי לכל אחד מגיעות עוד הזדמנויות.
 
ליבי התרחב למראה תגובותיו של הילד שלי, שלמרות גילו ואולי דווקא בשל גילו, גילה פתיחות, הבנה ונכונות לנסות להסתדר ולתקשר עם ילדים שונים.
 
אחיו הצעיר לעומת זאת היה הרבה יותר נחרץ "למה לא הראית לי את הילד הזה? מי שאומר לאח שלי שהוא ייתן לו בוקס אני אתן לו סטירה!". טוב נו, גם זו נקודת מבט...

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן