מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

אי אפשר לקנות אהבה

מאת: ליאת ציוני מורד | פורסם: 21/8/2016
אי אפשר לקנות אהבה

בחיים אפשר לקנות כמעט הכל לילדים: בגדים, חוגים, משחקים, חופשות ועוד. אבל יש דבר אחד, שאין לו מחיר, והוא הרגע בו אתם אומרים לילד שלכם עד כמה אתם אוהבים. אז עם יד על הלב, מתי אמרתם להם את זה בפעם האחרונה?

אין רק דרך אחת להיות אמא: יש את זו שעובדת עד אחת ובכל צהריים אוספת את הילדים, מכינה להם ארוחת צהריים, עושה איתם שיעורים, מסיעה לחוגים, מכירה את כל החברים ונהנית מכל רגע. מנגד, יש גם את חברתה, שעושה בדיוק אותו דבר אבל סובלת כמעט מכל רגע. יש גם את האמא שחברה בוועד ויש לה תמיד רעיונות מדהימים, את זו שאצלה כל יום הולדת הופך להפקה שלא מביישת אפילו חתונה. יש גם את האמא הקרייריסטית, שמגיעה רק בתשע הביתה כל יום, את זו ששוכחת את אסיפת ההורים, זו שלא מספיקה לבלות כמעט עם הילדים. יש גם את המשקיענית והבריאה, זו שמאכילה את הילדים רק קינואה, מחתלת בחיתולים אורגניים ומניקה אותם עד כמה שרק אפשר. בקיצור - הרבה אמהות, גישות שונות, חיים שונים, בחירות שונות.
 

אין מצב שאנחנו לא טועות. אי אפשר אחרת. ויש אינסוף שאלות שאני שואלת את עצמי בכל יום, מהרגע בו הפכתי לאמא, במה חשוב לי להשקיע? האם אני נוהגת בסדר? עניתי נכון? אפשר יותר טוב? אני נמצאת איתם מספיק?
 

אני חושבת שלמרות שתמיד ידעתי בתוך תוכי, המאומנים שלי הם היו דווקא אלו שעזרו לי להגדיר לעצמי מה הכי חשוב לי כאמא.
 

עם השנים הפנמתי שאת השיעורים המשמעותיים ביותר בחיי, אני לומדת מהאנשים הלוקחים בהם חלק ולא מקורס או ספר הדרכה, טובים ככל שיהיו. פגשתי הרבה מאוד אנשים בשנה האחרונה, בשלבים שונים, עם כאבים שונים ושאיפות מגוונות.
 

באימון, אנחנו מכוונים קדימה אך לעיתים אנשים עוצרים, מסתכלים אחורה וחושבים לעצמם מה היה חסר להם. לפעמים הם מגלים שהחוסר מתחיל מהילדות שלהם, מהבית בו גדלו. 
 

אני חייבת לספר לכם שלאף אחד לא היה חסר חוג או ג'ינס, כסף ללימודים או נסיעה לחו"ל. ללא כל קשר לבית ממנו אנשים הגיעו - יש רק חוסר אחד שממשיך עם כולם. החוסר שבא לידי ביטוי בהיעדר התחושה הזו שאוהבים אותי ככה, בדיוק כמו שאני.
 

ואני יודעת שרוב ההורים שאני מכירה אוהבים את הילדים שלהם בדיוק כך, ובכל זאת - כמה פעמים אמרת היום לילד שלך שאת אוהבת אותו? ואתמול? והאם תאמרו לו זאת גם מחר?
 

בעיניי זה לא מספיק להרגיש, צריך גם שהם ידעו - שבין אם הם יצליחו במבחן או לא, קיבלו מדליה או  נזיפה מהמורה, היו הראשונים במירוץ או האחרונים ללמוד לקרוא, שלא משנה מה - אנחנו אוהבים אותם, כמו שהם, ללא תנאי.
 

חשוב שהם ידעו שגם אם הם בוחרים בחירות שאנחנו חושבים שהן שגויות -  אנחנו עדיין אוהבים. שגם אם הם בוחרים חברים שלא לטעמנו, מוותרים על כישרון שיש להם, מתייאשים בקלות או מכים את האח הקטן שלהם - אנחנו אוהבים.
 

אהבה כזו שאינה תלויה בדבר. כזו שאינה אומרת שאנחנו מסכימים עם כל דבר שהם עושים, או לא שמים להם גבולות ברורים למה מותר ומה אסור. אבל גם כשהילד שלי מוציא אותי מהכלים, אני אזכור להגיד לו שוב בערב שגם כשאני כועסת – אני עדיין אוהבת.
 

אם יש מקום אחד בו ראיתי כל כך הרבה אנשים נשברים – זה בדיוק המקום הזה. התחושה שאוהבים אותי רק אם אני עומד בציפיות . זהו בדיוק הרגע בו אני מסובבת את הראש להורים שלי ואומרת להם תודה - ומסובבת את הראש לילדים שלי וחוזרת ואומרת להם בדיוק את מה שהורי אמרו לי וכנראה בדיוק את מה שכל ילד צריך לשמוע וכמה שיותר  "אהוב שלי יקר, אני אוהבת אותך בדיוק, אבל בדיוק כמו שאתה".

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן