מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הריון ולידה > דיכאון לאחר לידה

ספר חדש על התמודדות עם הריון לא מתכונן

מאת: מערכת טיפת חלב ברשת | פורסם: 1/8/2013
ספר חדש על התמודדות עם הריון לא מתכונן

כריכת הספר (צילום: )

בספר "פרוזאק בייבי" הוא נובלה ספרותית המסופרת מנקודת מבט ייחודית של עובר ברחם אמו, שמגלה לחרדתו כי היא שוקלת לבצע הפלה

בחנויות הספרים ניתן למצוא כעת את הספר "פרוזאק בייבי", מאת גידי קורן, בעריכת נילי כרמל-יונתן שיצא בהוצאת הקיבות המאוחד-ספרית פועלים. הספר, שעל איוריו אחראית ג'ודית אשר, הוא נובלה ספרותית מקורית ומפתיעה, המסופרת מנקודת מבט ייחודית ושנונה של עובר ברחם אמו, אשר מגלה לחרדתו כי היא שוקלת לבצע הפלה. אין מדובר כאן במדע בדיוני, כי אם בנובלה ספרותית העשוייה מחומרי המציאות של חייו ועיסוקו המקצועי של מחבר הספר - גידי קורן – פרופסור לרפואת ילדים ולתורת התרופות והרעלים באוניברסיטת טורונטו, חוקר בינלאומי, מלחין וסופר.
 
נקודת המבט המיוחדת של העובר, גיבור הספר, מעניקה לו יתרונות רבים על פני המבוגרים החיים בסביבתו הקרובה, בעולם שמחוץ לטריטוריה הבלעדית שלו ברחם אמו. המבוגרים אינם יודעים עליו דבר בעוד הוא עֵד סמוי לסודותיהם הכמוסים והאינטימיים ביותר, שומע ויודע גם את מה שהם אינם יודעים על עצמם. הוא מבקר ומוכיח אותם, מלגלג עליהם בעת הצורך וגם חושד בהם ופוחד מהם. הוא מודע לכך שקיומו ועתידו תלויים בחסדם וביכולת שלהם להתגבר על בּוּרוּת ועל דעות קדומות. 
 
העובר מעוצב כדמות עגולה ומתפתחת, דמות של מספר המודע היטב למגבלותיו. למרות שהוא צף כדג באקווריום מי-השפיר של אמו ונעדר כל אפשרות של תקשורת ממשית עם סביבתו, חוש השמיעה שלו מפותח היטב והוא שומע ומבין את המתרחש סביבו. מאחר ויש לו יכולת לוגית להקיש היקשים, הוא משכיל להסיק את המסקנות הנכונות הרבה לפני המבוגרים בהם תלוי קיומו. הוא ערני ונבון, ניחן בתפיסה מהירה, בחכמת-חיים אינטואיטיבית, בסקרנות בלתי-נלאית, ברגישות רבה ובחוש הומור. שנינותו ותבונתו וחוש ההומר בו ניחן, מביאים אל הסיפור תובנות מפתיעות.
 
הרקע לסיפור
 
יותר ממחצית ההריונות, בישראל ובעולם כולו, אינם מתוכננים. אבל - היריון בלתי מתוכנן איננו, בהכרח, היריון בלתי רצוי. נהפוך הוא - ברוב המקרים ההורים מצפים בשמחה להולדת תינוקם. ההבדל היחיד נעוץ בכך שאי-הידיעה של הריונה גורם לאם להמשיך ליטול תרופות שאולי הייתה בוחרת להימנע מהן אילו ידעה שהיא בהיריון. זהו אחד הגורמים לרמות חרדה גבוהות מאוד הפוקדות את האם והאב העתידיים.
 
מקור החרדה נעוץ בפרשת התאלידומיד הידועה לשמצה, שהתרחשה בתחילת שנות השישים של המאה העשרים.  אלפי נשים נטלו אז את התרופה ההיא לטיפול בבחילות ובהקאות בהיריון וילדו תינוקות עם מומים קשים בגפיים. אחת התוצאות של אותו אירוע טראומטי היא העובדה שמאז ועד היום מתייחס הציבור, כולל ציבור הרופאים, לכל תרופה שנוטלת האישה בעת הריונה כאילו הייתה תאלידומיד חדש. 
 
מחקרים רבים שבוצעו מאז ועד היום הוכיחו כי במציאות הרפואית הנוכחית - מעט מאוד תרופות מזיקות לעוּבּר. הפחד משימוש בתרופות גורם לכך שאִמהות רבות בעת הריונן אינן מטופלות באופן ראוי, אפילו במקרים של מחלות  המסכנות את חייהן. אני פוגש מִדי יום בנשים שמוכנות להיות מעין "שאהידיות" ולסבול ממחלתן, בהנחה שגויה שסבלן יחסוך מתינוקן חשיפה תוך-רחמית להתפתחות לא תקינה או למומים כאלה או אחרים.
 
סיפורו של "פרוזאק בייבי", של הוריו ובני משפחתו, מבוסס על המחקרים העדכניים ביותר ומטרתו להביא לידיעת הציבור, בדרך ספרותית, את האמת הרפואית; לגרום לנשים בהיריון להתייעץ עם רופאים מומחים בנושא תרופות בהיריון, להמעיט מהן חרדות מיותרות, לסייע להן להימנע מ"עצות סבתא" ולאפשר לעובּרים להתפתח ולהיוולד כתינוקות בריאים ושלמים.        
 
 
 
מתוך הספר
 
1 בינואר
נוצרתי אתמול בלילה. למעשה זה היה היום בחמש לפנות בוקר. 
 
שירלי (זאת אִמי, או לפחות אמי הביולוגית) ותום (ניחשתם ! אבי הביולוגי, ספק אם הוא יהיה אבא שלי) שבו ממסיבת סילבסטר בשעה ארבע לפנות בוקר והיו שתויים למדַי. אני לא בטוח שהיא הייתה ערה בעת חילוף הנוזלים שהתרחש ביניהם בשעה חמש. ודאי שלא הייתה ערנית מספיק  בכדי להבחין שתום לא השתמש בקונדום.
 
הם התעוררו בשלוש אחר הצהריים ועשו את זה שוב. הפעם היא הזכירה לו להשתמש באמצעי מניעה. האם היא מודעת למה שקרה ביניהם אתמול בלילה? כמה זמן הם כבר ביחד? כנראה שאני לא יכול לצַפות ליותר מִדַי תשובות    כשכל-כולי בגודל של תא מיקרוסקופי.
 
3 בינואר  
אני מאוד עסוק  בהתחלקות ליותר ויותר תאים. אני מצוי באמצע המסע שבין החצוצרה לרחם. אבל כשיש לי רגע פנוי אני לא יכול שלא לשאול את עצמי - אילו שירלי ידעה שהיא בהיריון כבר משלשום - האם הייתה ממשיכה אותו? קרוב לוודאי שלא.
 
 
אודות המחבר
 
גידי קורן, אחד הישראלים המצליחים בעולם, הוא פרופסור לרפואת ילדים ומומחה לפרמקולוגיה קלינית ולטוקסיקולוגיה (תורת התרופות והרעלים). מאז שנת 1986 הוא חבר בכיר בסגל בית החולים "Sick Kids" ובאוניברסיטת טורונטו. הוא ממלא תפקידי מפתח בארגונים מדעיים קנדיים ובינלאומיים ומרצה תדיר באוניברסיטאות וכנסים רפואיים ברחבי העולם. בעל קתדרת מחקר באוניברסיטת אונטאריו המערבית.
 
פרופ' קורן הוא המייסד והמנהל של תכנית Motherisk - קבוצת המחקר הגדולה בעולם לחקר השפעתן של תרופות בהיריון על היילוד. התוכנית זוכה למוניטין בינלאומי ופרסים, ורופאים מיותר מחמישים מדינות התמחו בה. ביניהם כשלושים רופאים ישראליים. בימים אלה שוקד פרופ' קורן על הבאת התוכנית לאוניברסיטת ת"א בזכות תרומה גדולה של חברת תרופות קנדית.
 
על עבודתו הרפואית ומחקריו הייחודיים והמקוריים זכה פרופ' גידי קורן בפרסים בינלאומיים יוקרתיים; ביניהם: פרס רול פאלמר, ארה"ב, 1997, פרס פולסון, נורבגיה 2011 ופרס רשות המחקר הקנדית  (CIHR), 2012. 
 
בין תגליותיו פורצות הדרך:
1. מדידת שרידי חומרים תרופתיים בשיער של ילודים מאפשרת לבדוק אם העובר נחשף בעת ההריון לתרופות שעלולות להיות מסכנות חיים.
2. תינוק שעובר ברית מילה זוכר את הכאב לאורך זמן רב.  

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן