מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

פשוט סיוט: המסע שלי לבחירת הגן המושלם

מאת: שירי ארץ קדושה - גילרן | פורסם: 25/6/2012
פשוט סיוט: המסע שלי לבחירת הגן המושלם

האם באמת חייבים לבדוק את כל הגנים בעיר בשביל למצוא את הגן המושלם עבור הילד? מי קבע שחייבים לצאת למסע ארוך ומתיש רק בשביל בסוף לבחור בגן הראשון שראיתן

לפעמים נראה שפשוט יותר לבחור בן  זוג מאשר לבחור לילד גן. אם בחרת בן זוג וזה לא הסתדר - אפשר להמשיך הלאה. אבל אם בחרת גן וזה לא הסתדר – את בבעיה רצינית. כי בינינו, את בן הזוג  שלך את יכולה לעזוב בכל רגע נתון אם לא טוב לך,  גן (במיוחד גן עירייה) עוזבים רק בסוף השנה ואת לא רוצה לגרום לילד עוגמת נפש מיותרת רק משום שגילית שהגננת היא בלתי נסבלת. 

 
האמת היא שהייתי מאוד קלילה עם בחירת הגן הפרטי לבני.  באתי, ראיתי, התרשמתי – נרשמתי. באמת שלא עשיתי עניין, ברור לי שאני משאירה את אחד משני האוצרות הכי גדולים שלי בידי הגננת. אבל יחד עם זאת, אין על תחושת הבטן של אמא - ותחושת הבטן שלי אמרה לי שאני משאירה אותו במקום טוב, כך שאין צורך לבדוק את כל הגנים ברמת גן.
 
"מה כבר רשמת אותו?" שאלה אותי חברה טובה.
"כן" עניתי.
"כמה גנים ראית?" הפעם היא הרימה גבה עם השאלה.
"2 גנים" עניתי בחצי חיוך.
"יש לך ממש אומץ" היא הוסיפה בביטחון.
 
כך, בשניה אחת,  היא הורידה לי את כל הביטחון ואת כל האומץ וכך, עלובה ככל שאהיה, מצאתי את עצמי משוטטת בכל הגנים שיש לרמת גן להציע - רק כדי שלא יקראו לי אמא אמיצה - כי אומץ היא תכונה של לוחמים, לא של אמהות.
 
ראיתי גנים רחוקים, גנים קרובים. גנים קטנים, גנים גדולים. גנים טבעיים וגנים מלאכותיים. ביקרתי בגן פשוש ובגן פגוש. בגן גוזל ובגן מזל. בגן קסום ובגן נימנום.  בגן לולי ובגן שולי, כל כך הרבה שמות, כל כך הרבה גנים. כל התהליך המתיש הזה גרם לי לחשוב שזה פשוט לא יגמר לעולם. בקצב הזה אין כל סיכוי שאני אמצא גן לשנה הבאה.
 
כבר התחלתי לערבב את השמות עם הדמויות. רגע, גן לולי זה הגן עם הגננת הבלונדה שולי?  מי שייכת לאן?  בחלומי ראית קבוצת גננות בפייסבוק מעלה את התמונה שלי ומתחתיה כיתוב:" לא להכניס את האמא הזאת לגן". 
 
לא מתאים לי כל הטיולים האלה, אני גם אף פעם לא יודעת מה לשאול וזה תמיד מרגיש כאילו אני מפריעה לילדים הקטנים באמצע המפגש. לא משנה כמה הילדים יהיו חמודים ומקסימים – תמיד יטריד אותי הילד עם הנזלת. ותאמינו לי, ראיתי בחודשים האחרונים נזלת – כמו שלא ראיתי כל החיים שלי.
 
באמת שכל הכבוד לגננות שסובלות את כל האמהות ואת כל השאלות המוזרות שלהן. בואו נודה בזה - אנחנו קרציות לא קטנות. יש גם את האמהות האלה שבודקות את  הגן יחד עם הבעל, עם האמא, עם החמה ועם השכנה. אמא יקרה, טוב שלא סחבת את המיילדת של הבן שלך שתבדוק גם היא את הגן. 
 
כל כך הרבה גנים – פשוט הזמנתי לעצמי כאב ראש. מלכתחילה רשמתי אותו לגן שאהבתי, מתחת לבית, בטיחותי ועם צוות מקסים. מי צריך יותר? את הבן שלי לא מעניין אם הגן צבוע בלבן או בכחול, כמה ילדים היו בו שנה שעברה, מתי מגישים קציצות והאם בשישי הוא פתוח עד 12 או עד 12:45. - הוא בסך הכל זקוק לחום, לחברה, לתעסוקה ולהחלפת חיתולים בתדירות סבירה.
 
טיילתי בכל רחבי רמת גן רק בשביל לגלות שתחושת הבטן שלי לא הטעתה אותי - טוב שרשמתי אותו לגן הראשון שראיתי. למה יש לי נטייה לעשות מכל  דבר סיפור? לפחות הפעם יצא לי מזה טור...
 
*אמא עצבנית היא שירי ארץ קדושה - גילרן. בת 31, עו"ד בדימוס, כתבת בהווה וגם אמא ל-2...
 

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן