מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


הודעות אחרונות מהפורום

 

בלוג הורים > לכל הכתבות

האם לאנה אהרונוב יש מקום בפסטיגל?

מאת: שירי ארץ קדושה - גילרן | פורסם: 2/1/2012
האם לאנה אהרונוב יש מקום בפסטיגל?

(צילום: צילום: יח´´צ)

אמא עצבנית הופתעה לטובה מהפסטיגל של שנת 2011 ולא ממש מבינה למה כולם כל כך מתרפקים בנוסטלגיה על הפסטיגלים של פעם. האם יכול להיות שהפסטיגל לא השתנה? שזה אנחנו שהפסקנו להקשיב ולהעריך את המופעים המושקעים?

"דמדומי השקיעה מאירים את הכל בקסם הנוסטלגיה, אפילו את הגיליוטינה" (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, מילן קונדרה).
 

נזכרתי במשפט הזה היום, אחרי שאני והבן היינו בפסטיגל. לי אין זיכרונות של ממש מהפסטיגל של מילדותי, כי ביקרתי בו רק פעם אחת. מה שכן נצרבה בזיכרוני היא האכזבה, ששוב קיבלנו מהעבודה של אבא כרטיסים למופע עלום שם בחנוכה, ולא לפסטיגל. כל שנותר לי הוא להמתין בסבלנות (או בחוסר סבלנות) עד חודש אחרי חנוכה, לשידור של הפסטיגל בטלוויזיה החינוכית. ב-2 חלקים. תקראו לזה חסך ילדות, אבל כבר 5 שנים אני מחכה שהבן שלי ירצה ללכת לפסטיגל. סוף סוף השנה הגיע תורי, אך להפתעתי זכיתי לביקורות נוקבות מחברות על הצעד הזה. "פסטיגל? איכס, זה גועל נפש, זה לא כמו פעם, כשהכל היה תמים ויפה".
 
ומה היה שם, בפסטיגל הזה, של ילדותנו, הנוסטלגי, זה "של פעם" ש"הוא לא הפסטיגל של היום" כפי שטוענות חברותיי בנימה של כעס. היו בו מוני ובראבא, ציפי שביט, גידי גוב, עוזי חיטמן ויגאל בשן. היו בו שולה חן, ורבקה זוהר, ועזרא דגן. היו קטעי קישור מגוחכים שכבר בשנות ה80' השתעממתי מהם. הם כללו בדרך כלל תחפושות שנחשבו מושקעות לאותה תקופה (עם עודף שימוש בגוון כסוף) ואיפור מוגזם שמותאם לתחפושת. היו חצאיות נפוחות, ריקודים, והיו את הילדים ששרו בסוף, שהיו חמודים אם כי צווחניים. 
 
ואילו שירים היו אז! כולם מתרפקים על העבר. שירים קלאסיים! נכס צאן ברזל של החברה הישראלית! "איגן מיגן קוביה", שירו הידוע של עזרא דגן (לא זוכרים? איך זה? איגן מיגן /חפט-א-פליגן/יה יה יה יה יה קוביה הונגריה) או קורין אלאל בשיר "בילבולים" (ילד שמו רונני, /שיערו אדום/ היה מוצא מילים לא נכונות/ ללילה לפעמים היה קורא הוא יום /ולתקרה היה קורא עגבניות). אתם איתי?
 
טוב, נכון שמכל שנה יצאו כמה שירים טובים שזכורים לכולנו. אבל כמו שאמרתי, אנחנו אוהבים נוסטלגיה. ומי אמר שליהודה לוי, ששר היום "תמיד אמרו לך להתיישר, לא להשתחרר תהיה גיבור של עצמך/ולא של אף אחד אחר" לא מגיע להיכנס לפנתיאון שירי פסטיגלים מוערכים? שימו לב לשיר הראשון היום בפסטיגל – רק צריך להקשיב – "אל תחשבו לכם איפה טעינו/ מה שלכם לא היה לא משנה לא נורא/ כבר הגענו והמחר הוא שלנו/אנחנו לא אשמים שנולדנו ישר אל העתיד ...". נכון. זה לא ילד פלא הופ, אבל בהחלט מילים כדורבנות. אולי מה שהשתנה זו העובדה שאנחנו פחות מקשיבים. אבל בזה הפסטיגל לא אשם.
 
ההפקה מלהיבה, המוסיקה מקפיצה, התפאורה מושקעת, הריקודים מהממים, ועוז זהבי חמוד אבל לא יותר מזה. לדעתי. לא לדעתן של עשרות מעריצותיו, מסתבר. 
 
ו-לא, אני לא בטוחה שכשאילנה אביטל שרה "בוא אל החגיגה" היא היוותה דמות חינוכית מועדפת. גם לא רבקה זוהר, שסיפור ההתמכרות שלה לסמים בצירוף הלוק הקירח, שאולי יכלה לשמש תשדיר מוצלח לאל סם אבל חוץ מזה הפחידה אותי נורא. נכון, גם מאיה בוסקילה, אנה אהרונוב או אליענה תדהר לא נראות לי כמודל חינוכי, וככל הנראה מככבות בהפקה בכדי לספק כמה דקות של נחת לאבות המשועממים, אבל היי, הן רוקדות מדהים על עקבים, ואני אישית מעריצה אותן רק בשל העובדה הזאת.
 
אז לכל המצקצקים "תת רמה" "זבל" וכד', אני אומרת: אתם לא חייבים ללכת. אבל אנחנו כל כך נהנינו!  ויש כל כך הרבה זבל אחר מסביבנו, תאמינו לי שהפסטיגל הוא לאו דווקא האובייקט להשליך עליו את כל התסכול.

בואו להיות חברים של אמא עצבנים בפייסבוק - לחצו כאן

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן