מחשבונים

מחשבון גדילה   מחשבון הריון
 

כתובת הדוא"ל שלכם:


פעוטות > בחירת מטפלות וגן ילדים

גן ילדים: תשובות ל-5 שאלות חשובות

מאת: מערכת טיפת חלב ברשת | פורסם: 6/9/2017
גן ילדים: תשובות ל-5 שאלות חשובות

מה עושים כאשר קושי ההסתגלות לגן מתבטא רק בבית? האם באמת ניתן לוותר על שנת הצהריים בגן עירוני? מה עושים כשהילד שלכם הוא הכי קטן בגן? ותשובות לשאלות נוספות

הקטנים הולכים לגן ונדמה כי השאלות בכל הקשור לנושא ההסתגלות והשהייה בגן רק מתרבות. רכזנו עבורכם 5 שאלות מעניינות ותשובות חשובות.
 

לכל הכתבות בנושא גן ילדים ומטפלות - לחצו כאן
 

הילד הכי קטן בגן
"בני נכנס לגן פרטי חדש, בגן יש 20 ילדים ו-3 גננת/מטפלות. הוא בן 10 חודשים וכמעט כל השאר הם מעל גיל שנה וכבר הולכים. האם זה בסדר? אני מאוד מודאגת שיטפסו עליו שם (תרתי משמע). מה הפרש הגילאים הכי גדול שצריך להיות בקבוצה/כיתה?"


תשובתה של אפרת פינקלר:

 

לגן רב-גילאי יש יתרונות וחסרונות, כמו בכל דבר.

 

היתרונות הם, בין היתר, הגירויים שהוא יקבל מהילדים הגדולים יותר, גירויים שיעודדו אותו להתפתח מבחינה מוטורית, שפתית ורגשית.

 

מצד שני יכולים להיות גם חסרונות אם הצוות בגן לא ידע לתת לבנך מה שהוא צריך כדי להתפתח. הכוונה שלי היא שאם הן לא יתנו לו חופש תנועה בגלל שהן יפחדו שהילדים הגדולים יתפסו עליו - זה לא מצב שטוב עבורו.

 

ולכן מה שהכי חשוב הוא לוודא שהוא יהיה חופשי מבחינה תנועתית בדיוק כמו הילדים הגדולים יותר.

 


בן שנה וחצי לא מגיב לשירים בגן

"בן השנה וחצי שלי שר שירים ורוקד ריקודים איתי, ובגן הוא לא ממש משתתף עם הגננת ושאר הילדים. הוא לא ביישן הוא פתוח וחברותי אז למה זה קורה?"

 

תשובתה של מיכל דין:

 

בנך מתנהג בצורה נורמטיבית לחלוטין. להזכירך כל ילד וכל אדם שונה מרעהו וכך גם ילדך היקר.
 
העובדה שהוא חברותי, פתוח ולא ביישן במישור החברתי-תקשורתי לא קשורה כלל לתנועתו במרחב.
 
איתך הוא חש נינוח יותר, בטוח ומרשה לעצמו לפרוק כל עול. בגן יש קבוצה גדולה יותר של ילדים וצוות במרחב האישי שלו ולא לכולם הוא מתחבר. בגן הריקוד לרוב מלווה בהנחיה והוראות של הגננת או מדריכת התנועה ובנך עדיין קטן לכל זה. הרצף של הדברים בגן יותר מלחיץ מהרצף של הדברים בבית.
 
בנוסף יכול להיות גם מצב שהוא כן ירקוד בגן ובפעילויות משותפות להורים וילדים – הוא יידבק לך לרגל ולא ישתף פעולה, וגם זה תקין ומתחיל להשתחרר לקראת גיל 3-4.
 
בקיצור, אל תהיי מוטרדת.
 
 
ביטול שנת הצהריים בגן העירוני

"יש לי שני ילדים בגילאי 3 ו-4 הם נמצאים במסגרת גן טרום חובה ולא נהוג שם להשכיב את הילדים לשנת צהריים. כך למעשה נוצר מצב בו הם ערים משעה 06:00 בבוקר, שעה שבה הם מתעוררים, עד לשעה 19:00, אז הם שוכבים לישון. ברצוני לשאול:

 
1.האם בגילאים אלו דרושה שנת צהריים ובכלל עד איזה גיל דרושה שנת צהרים לילד?
2.במידה ודרושה שנת צהריים בגילאים אלו האם זה שהם ערים פוגע בחיוניות שלהם או בקשב ובריכוז ובבריאות בסופו של דבר?" 

 

תשובתה של איילת רוזן ישראלי:
 

שאלה מצוינת. אני מניחה שהשאלה שלך הגיעה עקב העובדה שעד עכשיו שני הילדים היו רגילים לישון הצהריים בגן. כדי לענות על שאלתך חשוב לבחון את שעות השינה של הילדים בסה"כ במהלך היממה.
 

ילדים עד גיל 3 וחצי בממוצע זקוקים לכ-12 שעות שינה במהלך היממה. ילדים מגיל 3 וחצי עד גיל 5 זקוקים בממוצע ל-11.5 שעות שינה במהלך היממה, די דומה לגיל 3.
 

בהנחה ששנת הצהריים כבר לא קיימת בגן, חשוב שישלימו את שעות השינה בלילה, וזה אומר ברוב המקרים להקדים את שעת השינה בערב.

 

התקופה הראשונה בגן טרום חובה שבו אין שנת צהריים היא אכן קשה לילדים שהיו רגילים לישון בצהריים. רוב הילדים מוותרים על שנת הצהריים בין גיל 3 לגיל 4, בהתאם לגן ולילד כמובן. כדי לקבל את התשובה האם הם עדיין זקוקים לשנת צהרים תוכל לבדוק בסופי שבוע האם הם נרדמים לשנת צהרים וישנים.
 

מניסיון, רוב הילדים בגיל 3 עדיין זקוקים לשנת צהריים ואכן ישנים טוב בסופי שבוע, ואז מומלץ מאוד להקדים את שעת השינה שלהם בערב אפילו אם בחודש-חודשיים הראשונים ילכו לישון ב-18:30-18:45, כי עייפות יתר מקשה על ההירדמות ועל שינה טובה.

 

לגבי שנת הצהריים בגן - אני מאוד ממליצה לגננות שמתייעצות איתי (ובעיקר לצהרונים) לאפשר לילדים לפחות חצי שעה של מנוחה בשעות הצהריים.
 

הילדים בד"כ אוכלים ארוחת צהריים בתחילת הצהרון, ואז מומלץ לתת להם 30-45 דקות של מנוחה, ללא שינה. גם מנוחה (קריאת ספרים, הקראת ספרים לילדים, משחקים שקטים בתוך הגן וכו') עוזרת להטעין מצברים ולהמשיך את היום. ועדיין מומלץ להקדים את השינה בערב לפחות בהתחלה.

 

ולגבי שאלתך השניה - ילד עייף אכן פחות מרוכז וחיוני. יחד עם זאת, עם הזמן הם מתרגלים, ואלה אילוצי הגנים בארץ, שאינם מאפשרים לישון. אבל כן חשוב להשלים את השעות האלה בלילה ובסופי שבוע.
 

 

 

 

 

ילדה עם כינים בגן

"בגן של הבת שלי יש ילדה שיש לה כינים כבר כמעט 9 חודשים (רצוף). אין שבוע שהגננת לא מעירה להורים. שאר הילדים גם הם נדבקים. מה אפשר לעשות? ההורים כנראה לא מטפלים בילדה"

 

 

תשובתה של מיכל דותן:
 

מדובר כאן בשילוב של שני דברים: האחד הוא מודעות ההורים לבעיה ושיתוף פעולה מצידם והדבר השני הוא שיתוף פעולה מצד הגננת אשר מאפשרת לילדה עם כינים להגיע לגן ובכך לסכן את יתר הילדים בהידבקות.

מספיק הורה אחד שלא מטפל כראוי בשיער של ילדיו בשביל להדביק גן שלם, לכן כדאי להוציא מכתב מסודר להורים, לפרט בו את חשיבותה של פעילות המניעה, את הדרכים בהן ניתן להשתמש בכדי לטפל בילד שנדבק בכינים ובאופן כללי לצרף הסברים והנחיות בנושא.

חשוב מאוד לשוחח עם הגננת, ולבקש להבהיר לכל הורי הגן כי ילד שימצאו בראשו כינים לא יוכל לשהות בגן עד שהתופעה תטופל, ממש כשם שילד עם חום או דלקת עיניים או קלקול קיבה צריך להישאר בבית.

בנוסף זכרי שבסופו של דבר עליך לעשות הכל בכדי לנסות למנוע הדבקות של בתך, לכן הקפידי להיות עירינית לנושא ולשמור על ראש נקי ומוגן כמה שניתן.

 

מצרפת לך כתבה המפרטת דרכי טיפול ומניעה, למעבר לכתבה - לחצו כאן.

 

 

קושי הסתגלות לגן המתבטא רק בבית

"הבת שלי בת השנה ו-5 חודשים החלה ללכת לראשונה לגן וחווה קושי בהסתגלות. זה מתבטא בחוסר תיאבון, שינה לא רצופה (התעוררויות של בכי), עצבנות, חוסר סבלנות, חוסר שקט - בקיצור היא ממש לא מה שהיתה לפני שהלכה לגן. 
 

מה שלא ברור לי זה למה זה קורה רק בבית? אני משוחחת עם הגננת והסייעות ונשמע מהן שהילדה פורחת בגן - משחקת לבד ולחוד משתתפת רוקדת ישנה אוכלת וכו'. 
 
האם בעיית ההסתגלות לא תקפה על כל היום? הייתכן שבגן היא מתנהגת מעולה ובבית היא ההפך? למה זה ככה? חשוב לי לציין שגם עברנו דירה לאזור חדש והיא גם ישנה לבד מה שלא היה קודם וגם אני בהריון מתקדם - חודש שביעי"

 

תשובתה של מיכל דין:
 

אכן תקופת ההסתגלות לגן טומנת בתוכה לא מעט "מתנות" ומצבים חדשים של התמודדות הן לכם ההורים והן לבתכם.
 

בתקופה זו יכולים להופיע מצבים של: עצירות/שלשול, רגישות יתר ובכי מכל עניין קטן, חוסר תיאבון, בעיות שינה (בהירדמות והתעוררויות מרובות בלילה), תלות, מערכת חיסונית חלשה (דלקות אוזניים, גרון, עיניים ועוד), עצבות, מופנמות, חוסר סבלנות ושקט, ניסיון לפרוץ גבולות בהתנהגות ועוד.

 

בכל אופן יש מצב שבתך כבר הסתגלה לפחות חלקית למצב החדש, אך גם כן קיימת עדיין רגישות במסגרת הגן. היא יכולה לבכות או להגיב בצורה לא רגילה למצבים שבהם מישהו ייגע בה בהפתעה, ייקח ממנה צעצוע, בשעה שתרצה צעצוע  שיהיה אצל ילד אחר ועוד. במקרים שכאלה היא תגיב בבכי נקודתי ותירגע.
 

מצבה הרגשי-נפשי מאוד שברירי כעת והיא נמצאת בשלב בו היא מתבוננת בילדי הגן ועל הסביבה החדשה - ולמודת. בגן היא אולי שומרת על "פאסון", אבל בבית הסיפור אחר.
 

ראשית – היא רואה בכם אשמים למצב שבו היא נמצאת בשלב זה בחייה (זה ישתנה בקרוב), ולכן היא רוצה שתרגישו כמוה. בתת מודע שלה היא כביכול "מענישה" אתכם.
 

שנית – בבית בתך חשה מספיק בטוחה כדי לפרוק את רגשותיה ואת עומס החוויות והקשיים שאותם חוותה במהלך היום לבד (מבחינתה – לבד, כי אתם לא שם).
 

שלישית – בלילה, בעת השינה, כשהמוח מרפה ומשחרר ואינו בשליטה על הנעשה עולות וצפות חוויות היום: הבכי, הקושי, מכה שקיבלה, ילד שהרימו עליו את הקול או שהוא הרים עליה את הקול ועוד. כל אלה גורמים לתינוק לתזוזות מרובות במיטה וליקיצות במהלך הלילה, שחלקן מלוות בבכי היסטרי.
 

אל דאגה בסוף זה יעבור. קחו נשימה עמוקה, הבינו את הקשיים שאיתם היא מתמודדת, תכילו אותם אך גם אל תשכחו להציב גבולות, למרות הקשיים איתם היא מתמודדת.

 

בנוסף לגן יש כמובן את השינוי שעשיתם במעבר ואתה הריון הקרב.
 

1. עברתם לבית חדש, סביבה חדשה ולא  מוכרת.

2. בתך לא מכירה אף ילד באזור – לכן כדאי לרדת יותר לגן השעשועים בשעות אחה"צ.

3. מעבר לשינה בחדר משלה – זהו שנוי גדול מאוד, שטומן בתוכו פחדים רבים.

4. ההיריון שלך, ככל הנראה כבר נראה לעין ואני מניחה שאת קצת מדברת ומזכירה "תינוק קטן" ואת גם עייפה מהרגיל – גם זה משפיעה עליה.

 

אז ככה, אמא יקרה – הכל בסדר ונורמלי ונראה שגם אתם כהורים מתפקדים בצורה ראויה ואוהבת. חשוב לזכור שלא הכל נמצא בשליטתנו גם אם נהייה הכי מדהימים ומשקיעים ואוהבים בעולם – כל ילד חווה ומקבל שינויים בצורה שונה ומפרש אותם בדרכו שלו.
 

אני מניחה שלאחר הלידה יהיו לבתך קשיים נוספים, לחלקם תהיי מודעת ולחלקם לא – אך זה נורמלי וכדאי להיערך בהתאם כדי להקדיש לה זמן איכות ועוד.

 

מה לעשות?

1. נשימה עמוקה, המון סבלנות, אהבה, הכלה של מצוקותיה, חיזוקים.

2. הצבת גבולות – למרות הקושי שלה, לא לאפשר לה לפרוץ את הגבולות שהתקיימו לפני כן.

3. מגע ותנועה יזומים – מגע עמוק, איטי אשר מגדיר את גבולות הגוף ומוריד את המתח הרגשי והשרירי. תנועה יזומה על ידכם, על הכתפיים, ריקודים, דברים לא שגרתיים.


לכל מאגר השאלת והתשובות באתר - לחצו כאן

יש לכם שאלה? שלחו לנו והכותבים שלנו יענו.

 

רוצים לדבר על זה בפורום? לחצו כאן